|
השפעת
המקרא על סמלי המדינה
מאת: זאב
ברקן
אלמלא התנ"ך לא הייתה מדינת היהודים קמה דווקא בישראל- אלא
באוגנדה, או בארגנטינה, או בקרים, או בבירוביג'אן.
אלמלא התנ"ך לא היה נקבע שמה של המדינה החדשה "ישראל" (על
פי בראשית לב כט).
אלמלא התנ"ך לא הייתה נקבעת בשנת 1948 ירושלים (אלא תל אביב
או חיפה) כעיר הבירה של המדינה החדשה, בבחינת "חדש ימינו
כקדם".
אלמלא התנ"ך (ואליעזר בן יהודה ועמיתיו) לא הייתה שפתנו
עברית.
ביצירות האמנות הישראלית לדורותיה ובסמלי המדינה יש משום
עדות על אהבתם לתנ"ך של האמנים שעיצבו אותם, של המחוקקים
שהזמינו אותם, ושל ציבור רחב, דתי וחילוני, שמשתמש בהם.
סמל המדינה
המנורה המופיעה בסמל המדינה מקורה במנורת המשכן המתוארת
בספר "שמות" (כה, לא-מ). ענפי הזית העוטרים את המנורה מסמלים
את השלום – רעיון שמקורו ביונה שנושאת עלה זית שנזכרת בסיפור
המבול בספר "בראשית" (ח יא). השילוב של מנורה שמימינה ומשמאלה
שבלי זיתים מקורו ב"זכריה" (ד, ב).
הדגל
דגל ישראל הוא בעצם הדגל של התנועה הציונית. דוד וולפסון,
ממארגני הקונגרס הציוני הראשון כתב: "בין השאלות הרבות
שהעסיקוני אז הייתה אחת... באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס?
...והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל. לבן כחול. הטלית
אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו". הטלית מבוססת על
מצוות הציצית שמקורה בספר "במדבר" (טו לח): "ונתנו על ציצית
הכנף פתיל תכלת".
מגן דוד
המגן דוד משמש כסמל ליהדות, לציונות ולישראליות. על פי
המסורת היהודית הוא
א. נקרא על שמו של כלי הגנה ששימש את דוד המלך
במלחמותיו.
ב. צורתו הייתה חקוקה על טבעתו של שלמה המלך, בנו של
דוד.
על פי מחקרו של אורי אופיר מקור צורת המגן דוד במנורת
המשכן.
מאחר והמגן דוד משמש כחלק מסמלי אין ספור ארגונים ומוסדות
(כמו צה"ל, משטרת ישראל, מכבי אש, מגן דוד אדום) ניכרת השפעת
התנ"ך גם באלה.
המטבע הלאומי
ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק שקובע כי שמו של המטבע
הישראלי הוא "שקל", אך רק משנת 1980 החליף השקל (שם מקראי) את
הלירה (שם לועזי) הישראלית. השקל נקרא על שם יחידת משקל ומטבע
שנזכרת במקרא. למשל, ב"בראשית" (כג טו) עפרון אומר לאברהם:
"אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך
מה הוא, ואת מתך קבר".
גם מקור האגורה בתנ"ך: "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות
לו לאגורת כסף וככר לחם" (שמואל א, ב לו)
שם המדינה, ישראל, מופיע לא רק על מטבעות
כי אם גם על שטרות כסף ועל בולים.
ההמנון הלאומי
ההמנון הלאומי מכיל שני בתים (מתוך תשעה) שחיבר נפתלי הרץ
אימבר בשנת 1878. השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" נשענת על "חזון
העצמות היבשות": "הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו"
(יחזקאל לז יא). השורה המסיימת את ההמנון, "ארץ ציון ירושלים",
נשענת על המלים המקראיות "ציון" ו"ירושלים". בנוסח המלא של
השיר, בשבעת הבתים שהושמטו, נזכרים: דוד, בית המקדש, הירדן,
והצרי בגלעד. השורה של נפתל הרץ אימבר: "לך עמי לשלום שוב
לארצך - הצרי בגלעד בירושלים רופאך" נכתבה בהשראת הפסוק
בירמיהו (ח כב) "הצרי אין בגלעד, אם רופא אין שם, כי מדוע לא
עלתה ארוכת בת עמי?"
מוסד הנשיאות
הנשיא מסמל את אחדות המדינה ואת ריבונותה. המקור למלה
"נשיא" (המדינה) הוא מקראי. מלה זו מופיעה למשל בספר "שמות" (כז,
כב): "נשיא בעמך לא תאור".
בית הנשיא נמצא בשכונת טלביה בירושלים. בדירת המגורים שבו
יש מרצפות ארמניות המתארות, בין היתר: אריה, מנורה ואת חזון
אחרית הימים.
בלשכת הנשיא על התקרה ניתן לראות את הפסוקים: "שאלו שלום
ירושלים ישליו אוהביך" (תהילים קכב, ו), "אל תירא עבדי יעקב
נאום ה', ואל תחת" (ירמיה ל י), "ושב יעקב ושקט, ושאנן ואין
מחריד" (ירמיה מו, כז), "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד
מלחמה" ( ישעיה ב, ד).
בתוך בית-הכנסת שבחצר בית הנשיא מתנוסס הפסוק "והנשיא
בתוכם, בבואם יבוא, ובצאתם יצאו" (יחזקאל מו, י). על ארון
הקודש שם מתנוססת יצירת אמנות ועליה המלים מ"בראשית": "ויהי
אור".
מגילת העצמאות
סמל לאומי הוא ביטוי לייחודה של המדינה, לחזונה ולערכיה.
לפיכך ניתן להתייחס גם אל מגילת העצמאות כאל סמל לאומי.
השפעת התנ"ך על מגילת העצמאות ניכרת בשני מקומות.
בפתיחה:
בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית
והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות
לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים
הנצחי.
ובהמשך:
מדינת ישראל תהא ...מושתתת על יסודות החירות, הצד והשלום
לאור חזונם של נביאי ישראל.
- - - -
אני מודה לכל מי שעזרו לי בהערות לטיוטה.
מאמר זה מבוסס על אתר האינטרנט של זאב ברקן: השפעת
התנך על חיי היום יום בישראל
http://tanakhblogger.blogspot.com/
ועל אוסף התמונות בקבוצת השפעת התנך על חיי היום
יום בישראל בפליקרhttp://www.flickr.com/groups/1158210@N20
דברים נוספים של זאב בירחון הקטר - לחצו כאן
|
